אני רואה את ההתפתחות שלנו לאורך החיים כמסע, ותהליך של טיפול הוא חלק מן המסע הזה. ישנם שלבים בדרך שבהם דרושה לנו תמיכה. מישהי שתצעד איתנו, שלפעמים תעזור לנו לראות באור בהיר יותר את המשך השביל, לפעמים תזכיר לנו שמותר וחשוב גם לעצור ולנוח, לפעמים תזכיר לנו שאנחנו טובות וראויות, ולפעמים תיתן כתף להישען עליה. ועדיין, המסע הזה הוא תמיד שלנו.

בעולם המהיר שלנו שבו הכל משתנה וזז כל הזמן, התמיכה הזו שהטיפול נותן היא עוגן. מקום בטוח שאפשר להגיע אליו ולהתחבר פנימה, וללמוד לשאול "מה שלומי כרגע? מה אני הכי צריכה עכשיו?" וככל שאנחנו לומדות לשאול ולהמתין לתשובה שתעלה מתוכינו, מגיעות תשובות חדשות, מפתיעות, ומרפאות.

אני מאמינה בהקשבה עמוקה, במרחב בטוח שאפשר להביא אליו את כל החלקים שלנו, ובתהליכים פנימיים שיש להם זמן וקצב משלהם. ואני מאמינה שכל אלה מולידים ומטפחים בנו אהבה עצמית. כשאנחנו לומדות לפעול מתוך מרכז פנימי יציב של אהבה וקבלה של עצמנו, מתחוללים שינויים עמוקים בכל הרבדים שלנו - הפיסי, הרגשי, המנטלי והרוחני, ומתאפשר לנו חופש חדש. החופש הזה בא לידי ביטוי בבחירות שלנו, במערכות היחסים שלנו עם אחרים, ובמידת השמחה והשקט שאנחנו חוות.

אני מאמינה שבגוף שלנו קיימת ידיעה עמוקה לגבי מה נחוץ לנו כדי להתפתח ולרפא כאבים, ושההקשבה לגוף ולמסרים שלו היא משהו שניתן ללמוד.

אני מאמינה שתחושות הגוף שלנו מכילות הבנה הרבה יותר מורכבת ממה שנראה לעין, ושאם נטפח את ההקשבה אל האינטואיציה ואל הקול הפנימי שלנו, הם יעזרו לנו למצוא את הדרך שנכונה לנו.

ויותר מהכל, אני מאמינה בכוח המרפא של אהבה וקבלה.

כאשר אני מטפלת בילדים, אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהורים תמיד מכירים את ילדיהם יותר טוב ממני (אפילו אם יש לי ידע וניסיון מקצועי שמאפשרים לי לזהות קשיים ולהציע אפשרויות חדשות), ושבכל מערכת משפחתית קיימות מורכבויות עדינות שאדם חיצוני לא יוכל להבין. אני מאמינה שתמיכה וקבלה עוזרות לנו להיות האמהות הכי טובות לילדינו. בדרך כלל אני מעדיפה שילדים יקבלו את הטיפולים ישירות מהוריהם ולא ממני, ואני עובדת עם כלים טיפוליים שמאפשרים לעשות זאת בטבעיות.

 

למי אני מתאימה? (ולמי פחות...)

מטופלות שלי מספרות לי, שמה שקורה להן במשך הזמן שהן איתי, הוא שהן מתחילות לשמוע בתוכן את הקול שלי. בכל מיני רגעים קשים של התמודדות עם מצב מאתגר בחיים או התמודדות עם ספק וביקורת עצמית – פתאום עולה להן הקול שלי, שמזכיר להן שהן טובות, שהן ראויות לאהבה, שיש בתוכן את הכוח והדרך. הקול הזה, האוהב והתומך, הופך להיות משהו שחי בהן, זמין עבורן במצבים של כאב, ונותן להן כוח לגדול ולהתפתח.

אני לא רואה את עצמי כמרפאה או קוסמת, אפילו שיש בתהליך הרבה קסם וריפוי. אני לא עובדת לפי הגישה הרפואית, שבה אנחנו באים אל אדם שיש לו ידע והכשרה כדי שהוא "יתקן" אותנו או ינחה אותנו מה לעשות כדי להיות בריאים ושלמים יותר. ולכן אני גם לא מתאימה למי שמחפשת טיפול כזה (יש הרבה מטפלות וקוסמות שיכולות לעשות פלאים ולהתאים מאד). אני מתאימה מאד למי שמוכנה ורוצה לפגוש את עצמה. יש לי ידע, וניסיון, וחכמה, ועומק, ומבחינתי כל אלה הם רק כלים, ואני עצמי רק כלי בתוך התהליך. המטופלת תמיד יודעת על עצמה יותר ממה שאני יודעת עליה, והמטרה שלי היא ללוות אותה למקום שבו היא מכירה את עצמה יותר לעומק וסומכת על עצמה יותר מאשר על כל אדם אחר. ללוות אותה לקשר אינטימי, אוהב, מזין ומכבד עם עצמה.

הגישה הטיפולית שלי