top of page

מרחב ביטוי

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!

זהו פרוייקט בהתהוות, ויש עוד המון דברים שאני לא יודעת לגביו. בינתיים זה מרחב לביטוי, ועם הזמן נגלה ביחד מה עוד מבקש לקרות בו. 

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג אפשר להירשם כאן

מייל

שנה חדשה

עודכן: 10 בספט׳ 2020

בלי שהתכוונתי, לחצתי על קיצור הדרך אל האתר שלי והגעתי אל הדף שבו אני כותבת פוסטים. כבר הרבה זמן לא כתבתי פה, וגם עכשיו אני לא בטוחה שזה באמת יתממש לפוסט. אבל אני מנסה.


שנה חדשה התחילה.

הרווח שהיה השנה בין סוף החופש הגדול של הילדים לבין ראש השנה, איפשר לי תקופה של חשבון נפש והנחת כוונות לשנה החדשה, שהיא ממש לא מובנת מאליה בשבילי. היו בעבר הרבה שנים שבהן סיימתי את תקופת החופש כל כך מותשת ורחוקה מעצמי, והגעתי אל חודש החגים באפיסת כוחות ובחוסר חיבור מוחלט. בלי תחושת חגיגיות, בלי חיבור אל הכניסה של שנה חדשה, רק עם כמיהה עצומה לשגרה וצורך עז בזמן שקט.

לכן השנה הייתי מאד בהכרת תודה על מרווח הזמנים הזה. במהלך חודש אוגוסט, הודיתי על הזמן שבו הילדים יוכלו להתחיל את ההסתגלות לשגרה לפני שיוצאים שוב להפסקה, ולאורך ספטמבר נהניתי מהמקצב שהתחיל להתקיים, גם אם באופן זמני, והקדשתי זמן ותשומת לב לתקופה המיוחדת הזו.


לפני כמה שבועות השתתפתי בסדנה של התמקדות ותנועה עם איריס גלבוע. שם, דרך תנועה וההזמנות של איריס להתבוננות דרך התמקדות והקשבה פנימה, נוצרה הזדמנות עבורי לצאת לכמה שעות אל מחוץ למהלך הרגיל של הזמן. תוך כדי התנועה של הגוף, יכולתי להתרחק משטף החיים, המטלות והמחשבות, לשהות שקטה בנקודה הזו שבה שנה אחת מגיעה לסיומה ושנה חדשה מתחילה, ולהציץ אל המרווח שביניהן.


היה לי מרתק לגלות כמה הפתעות יכולות להתגלות בתוך המוכר. כמה זה משמעותי עבורי להסתכל על שנה כעל יחידה שלמה, ולהתבונן - מה היה בשנה הזאת? מה אפיין אותה בשבילי? מה עולה בי כשאני נזכרת בה מתחילתה ועד סופה? ובאופן דומה להסתקרן לגבי השנה שבפתח - מה מבקש להגיע בה? מה כבר התחיל ורוצה להמשיך? מה הסתיים?


כלי נוסף שתמך בי בחקירה הזו היו השאלות האלה, שחברה יקרה שלחה לי:


נהניתי לענות עליהן בקלילות ובאופן אסוציאטיבי, בלי לחשוב או להתעכב יותר מידי. וגם הן העמיקו את המבט שלי על השנה שחלפה וחיברו אותי אל מה שמרגיש הכי חי עבורי בהסתכלות קדימה.



אם יש משהו שאני רוצה לאחל לכולנו לשנה הזו, הוא שנקדיש זמן ומשאבים למה שמזין אותנו באופן הכי עמוק, למה שגורם לנו להרגיש חיוּת. אני רואה על עצמי ומסביבי איזה ערך יש להזנה כזו, כמה היא מיטיבה איתנו בכל הרבדים, כמה היא מעצימה את הנתינה שלנו לאחרים, וכמה היא חשובה עד בלי די לנשים וגברים שמקדישים הרבה מזמנם לטיפול באחרים.


אני יודעת שהרבה פעמים קשה לעשות בשביל עצמינו. קשה להאמין שאנחנו ראויות לזה, קשה לפַנות לכך את הזמן, הכוחות או הכסף. ואני מאמינה שכל צעד בכיוון הזה, גם אם הוא קטנטן ונדמה שחסר השפעה, הוא צעד ענק. נסי לראות אם יש משהו קטן שאת יכולה לעשות למען עצמך, שייתן לך תחושה של הזנה ולא ידרוש שינויים דרמטיים בחיים. ואני לא מתכוונת לרשימה הארוכה של ה"תנאים לחיים טובים ובריאים" שמתקיפה אותנו מכל עבר. אני מדברת על משהו שאת יודעת שהוא חלק מהמהות שלך - אולי משהו שהיה בעברך ואת מתגעגעת אליו, אולי משהו חדש שאת רוצה להתנסות בו, ואפילו אם אין לך רעיון עדיין - אם רק תניחי כוונה ליצור לך משהו כזה ותקדישי 5 דקות ביום לכוונה הזאת - לחשוב אותה, לכתוב אותה, לצייר אותה, לרקוד אותה, לישון אותה בצהריים, אני מבטיחה לך שמשהו טוב יקרה.


שנה טובה ומבורכת!

24 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
אמון

אמון

Comments


bottom of page