מדברים הרבה על לצאת מאיזור הנוחות שלנו, כדי לצמוח ולעשות דברים חדשים. ובדרך כלל יש שם גם שיפוט - שזה לא טוב להישאר באזור הנוחות, לפחות לא בשביל מי שרוצה להתפתח.
אבל האם באמת יש לנו איזור נוחות? כזה שאנחנו באמת באמת נינוחים בו? יכולים להתרווח בו, לנשום, להרפות, להיות לגמרי עצמנו ולגמרי במנוחה? ולהרגיש עם זה ממש טוב?
נדמה לי, שככל שיש יותר אפשרות פנימית לנוחות, נינוחות, ומנוחה, באופן טבעי מתרחבים היכולת והרצון להעז ולעשות דברים חדשים ולא מוכרים. ואז לא צריך להכריח את עצמנו לצאת משם, זה קורה מתוך דחף פנימי. אפשר לצאת, ולחזור, לפי מה שמתאים ונכון לנו בכל תקופה וזמן.
בהתחלה זה יכול להיות מפחיד, כי נדמה לנו שאף פעם לא נרצה לזוז. אבל זה רק שלב. הרצון בתנועה ובהתחדשות יופיע מעצמו, כשתהיה בשלות פנימית לכך. והתנועה שנוצרת מעצמה היא הרבה יותר חופשיה, ומולידה מתוכנו דברים ממש חדשים.
אז אולי במקום לצאת מאיזור הנוחות, אפשר דווקא לקשט אותו, להתאים אותו לצרכים שלנו, ולהפוך אותו לממש נוח. מי יודע לאן זה יוביל :-)

Comments